אמר המדפיס: בהיות שראיתי בכתבים שהעתקתי ממנו בסדר ההשתלשלות והתגלות הבעש"ט זיע"א דברים שלא כסדרן, ובשם אדמו"ר הרב נבג"מ שמעתי הכל בסדר נכון ובביאור היטב, לכן אדפיס כאשר שמעו מפיו הק', ומה שנסתעף מזה אכתוב אח"ז ככתוב בכתבים הנ"ל:
הרב מ' אליעזר אביו של הבעש"ט הי' דר במדינת ואלחאיי סמוך לספר. והי' הוא ואשתו זקנים פ"א באו שוללים לעיר ושבו אותו בשבי' ואשתו נמלט אל עיר אחרת ומרוב עניותה נעשית מילדת ומזה הי' פרנסתה והוליכוהו השבאים למדינה רחוקה מקום שאין שם יהודים ומכרו אותו שם וישרת את אדוניו באמונה וישא חן בעיניו ויפקידהו על ביתו. ויבקש פני אדוניו שיתן לו רשות לשבות ולנוח ביום שבת ק' ומילא את שאלתו. ויהי כי ארכו לו הימים רצה לברוח להציל את נפשו ונתגלה לו בחלום אל תדחק את השעה. כי עדיין צריך אתה להיות במדינה זו. ויהי היום והנה אדוניו הי' לו איזה עסק וענין עם המשנה ויועץ המלך ויתן את הרב מהור"א במתנה לו. ויפליא אותו ויגדילו בעיניו ומיד כאשר בא להמשנה מצא חן בעיניו. ונתן לו חדר מיוחד שישב שם. ולא היה מוטל עליו שום שירות בעולם כ"א כאשר בא המשנה מהמלך אזי יצא לקראתו בספל מים לרחוץ את רגליו כי כן הוא מנהג השרים הגדולים ובכל אותו משך הזמן הי' עוסק בתורה ותפלה בחדר מיוחד שלו. פ"א הי' להמלך איזה מלחמה גדולה ושלח אחר היועץ שיתייעצו איך שיהי' טכסיסי המלחמה המצב והמשחית. ובהיות שהי' קשה לעמוד עליו לא יכלו לעמוד על אמיתות הדבר איך לעשות. ונתמלא המלך קצף וחימה על המשנה אשר לא יוכל לעמד בעת צרה. וילך המשנה סר וזעף לביתו. וכשבא לביתו הלך הרב מוהר"א לקראתו בספל מים לרחוץ רגליו כדרכו. ולא קיבל ושכב על משכבו בפנים זועפים. ויאמר הרב אליו אדוני מדוע פניך זועפים ספר נא לי. ויגער בו המשנה:
אבל בהיותו משרת נאמן לאדונו וחפץ בהצדקו השליך נפשו מנגד ובא אליו פעם ושתים. עד שהוכרח המשנה לספר לו כל המאורע. ויאמר לאדונו הלא לאלקים פתרונים כי ה' איש מלחמה אני אתענה הפסקה. ואשאל מהש"י על רזא דנא כי הוא גלי רזא. וישאל ע"פ שאלת חלום. וישיבוהו כל אופני המלחמה איך שיהי' הכל כאשר לכל בביאור היטב. ויהי למחרתו בא אל אדונו ויספר לו כל עצת ה' שהורוהו מן השמים. ויוטב בעיניו מאד. ומיד הלך אל המלך בשמחה רבה. ויען ויאמר אדוני המלך זאת העצה היעוצה. ויספר אליו הכל כאשר לכל. וכאשר שמע המלך את כל דברי המשנה ויאמר המלך הנה זו העצה היא פלא יועץ. ואין זה שכל אנושי אם לא מאיש אלקי אשר הופיעו עליו די מדרהון עם בשרא לא איתוהי או להיפוך מרוח הטומאה. והנה אני ידעתיך שאינך איש אלקי בשום אופן אין זאת כ"א שאתה מכשף. והוכרח המשנה להודות על האמת ולספר לו כל המאורע (ובכתבים כתוב בזה"ל פ"א נסע המלך עם חיילותיו בספינות ללחום על חזקת אחת. ויהי בבואם ותקטן בעיניו. ויאמר המלך הנה היום רד מאד והחזקת קטנה נלין פה מרחוק קצת ובבקר השכם לא נטריח את כל אנשי מלחמתינו כי במעט עם נתפסנה. והנה הרב הנ"ל הי' ג"כ מלח על ספינא א'. והודיעוהו בחלום שילך ויאמר אל המלך שאל יקל בעיניו מלחמה הזאת כי יאבד הוא וכל חילו. כי הנה בים סביב העיר עמודי ברזל בכל סביבות העיר וא"א להגיע שם בספינו' כי מיד יתהפכו הספינות כ"א דרך מבוא העיר וגילו לו גם דרך הישר בסימנים מובהקים שלא יתעו בדרך. והמלך קם בבקר בזריזות עם כל מחנהו והתחילו לעורר את המלחים שישוטטו עם הספינות. והרב הנ' לא רצה לשוט ואמר יש לי דבר סתר עם המלך ומיד ויגלחו אותו ויחליפו את שמלותיו ויבא אל המלך בספינה קטנה ויספר למלך את אשר גילו לו מן השמים ויאמר למלך אם אין אתה מאמין בזה ישלח המלך ספינה קטנה עם חייבי מיתה ונראה מה יהי' בסופם. ויעש המלך כן וכאשר באה הספינה אל מקום העמודים נתהפכה הספינה ונאבדו כל האנשים אשר היו בה. ויאמר המלך א"כ עוצו עצה מה לעשות ויאמר לו הרב יש דרך ישר שהוא מבוא העיר אשר אנשי העיר הולכים ושבים בה ויורהו הסימנים ויעשו כן והצליח המלך ותפס את החזקת הנ' ע"כ). ויגדלהו המלך להרב הנ' ועשהו לשר צבא מלחמותיו. כי ראה בעינא פקיחא כי ה' אתו וכל אשר הוא עושה מצליח ובכל מקום אשר שלחו המלך ללחום מלחמתו הי' מצליח מאד. והנה בתוך כך נפל לו בלבו מה יהיה בסופו אולי עתה העת לברוח אל מקומו וגילו לו מן השמים שעדיין צריך אתה להיות במדינה זו ויהי היום וימת המשנה וישם אותו המלך על מקומו להיות יועץ למלך כי מצא חן בעיניו ויתן לו לאשה את בת המשנה אבל הרב לא נגע בה בעז"ה וראה כל התחבולות שלא ישב בביתו ואף אם נזדמן איזה עת שהי' בביתו לא נגע בה כלל. והנה במדינה הנ"ל לא הי' רשאי שום יהודי לדור שם וכשמצאו איזה יהודי אחת דתו להמית והוא הי' כך כמה שנים. פ"א אמרה לו אשתו אמור לי מה מום מצאת בי שלא נגעת בי ואין אתה עושה עמי כדרך כל הארץ ויאמר לה השבע לי שלא תגלה לשום אדם ואומר לך האמת. ותשבע לו ויאמר לה יהודי אנכי. ומיד שילחה אותו לארצו עם כסף וזהב רב מאד. אבל לסטים שללו אותו בדרך ולקחו כל אשר הי' אצלו ובהיותו בדרך נגלה אליו אליהו ז"ל ואמר לו בזכות זה יוולד לך בן שיאיר עיני ישראל ועליו יקויים ישראל אשר בך אתפאר ובא לביתו ומצא את אשתו שהי' בעז"ה בחיי' ונולד להם הבעש"ט לעת זקנותם שהיו שניהם סמוך למאה שנה. (ואמר הבעש"ט שלא הי' באפשרי להמשיך נשמתו כ"א כאשר כלה תאוותו). ויגדל הילד ויגמל והגיע עת אביו הנ"ל למות ויקחו על זרועו ויאמר הנה אני רואה שאתה תאיר נרי ולא זכיתי לגדל אותך. אבל אהובי בני זאת זכור תזכור כל ימיך שה' אתך לכן לא תירא משום דבר. (ובשם אדמ"ו שמעתי לקרב עפ"י דרך הטבע כמאמרז"ל שותא דינוקא דאבוהי ואימ' כ"ש בן זקונים כי הנה יעקב אהב את יוסף כי בן זקונים הוא לו ולכן ההתקשרות ביניהם גדולה מאד כמ"ש בזה"ק ולכן גם כן בכאן מפני גודל ההתקשרות הגם שהבעש"ט הי' עדיין ילד קטן מאד מפני ההתקשרות האמתי נקבעו הדברים בלבו). ויהי אחרי פטירת אביו ויגדל הילך והנ' אנשי העיר מפני שיקרה נפש אביו מאד בעיניהם גמלו חסד עמו ויתנו אותו למלמד שילמוד עמו והצליח בלמודו מאד אבל מפני שדרכו הי' ללמוד כמה ימים ואח"ז לברוח מבי' הספ' ויחפשו אחריו ומצאו אותו יושב לבדו ביער ותלו הדבר מפני שהוא יתו' ואין משגיח עליו הו' נער משולח והביאו אותו עוד הפעם להמלמד. וכן היה כמה פעמים הוא בורח אל היער להתבודד שם. עד אשר בהמשך הזמן נתקרר הדבר ונתייאשו מליתן אותו למלמד. ויגדל הילד שלא כדרך הארץ. וישכור א"ע להיות בהעלפר להוליך ולהביא תשב"ר אל בית התלמוד ולהוליכן לבה"כ לאמר איש"ר וקדושה ואמן בקול נעים. וזאת היתה עבודתו עבודת הק' עם תשב"ר שהוא הבל שאין בו חטא. ובכל עת הליכת התנוקת הי' מזמר עמהם בקול נעים ובחשק רב וישמע למרחוק כי עבודתו עלה למעלה למעלה. כי הי' הנחת גדול למעלה כמו מהשיר שהיו הלוים אומרים בבהמ"ק והיה עת רצון גדול למעלה. ויבא גם השטן בתוכם. כי הבין עד היכן הדברים מגיעים. ונתירא לנפשו פן יגיע העת שיתבלע מן הארץ ויתלבש השטן במכשף אחד. ויהי בעת הליכת הבעש"ט עם התינוקת בחשק רב וקול זמר אף נעי' נתהפך המכשף לחי' רעה הנקר' וואקילאק ויפול עליהם וינוסו כול' מפחדו. ויש מהם שנפלו לחולי ר"ל ויתבטל התמיד. ויהי אחרי כן ויזכור הבעש"ט על דברי אביו ז"ל שלא יירא משום דבר כי ה' אתו ויתחזק בה' אלהיו. וילך אל הבעה"ב אביהם של התינוקות וידבר אל לבם. שיתנו הילדים על ידו כי הוא יעמוד עליו ויהרגהו בשם ה' ולמה יבטלו בשביל זה תשב"ר אשר הוא גדול מאד. וישמעו לדבריו. ולקח בידו מקל טוב וחזק ויהי כאשר הלך עם הילדים בשיר בקול נעים בגיל ורנן. נפל עליהם החי' הידוע וירץ אליו ויכהו על מצחו וימת. ולמחרתו נמצא שהערל המכשף מוטל נבילתו לארץ. ומאז נעשה שומר לבהמ"ד וכך הי' דרכו כ"ז שהיו יושבי בהמ"ד ניעורים הי' ישן וכשישנו הניעורים אזי ניער הישן ועבד עבודתו עבודה תמה עד שבא העת שינערו ב"א אז חזר לישן. וכסבורים היו שהוא ישן כל הלילה מרישא לסיפא.